כמו כמעט בכל מקום ביוון, בירת מקדוניה פגעה בחלקה ההוגן במצור, ניצחונות ואסונות.
הגנרל המקדוני, קסנדרוס, הקים את העיר בשנת 315 לפני הספירה, ושמה אותה לאשתו סלוניקי, אחותו של אלכסנדר מוקדון. הקיסר גלריוס הפך אותה לבירה הקיסרית של המחצית המזרחית של האימפריה הרומית. סלוניקי פרחה לימים כמרכז תרבותי ורוחני ביזנטי, שני רק לקונסטנטינופול.
כיום סלוניקי נמצאת במקום השני רק באתונה בגודלה. העיר מתפרשת על פני שתים עשרה קילומטרים בעמק ממוסגר על ידי הרים נמוכים ובמפרץ התרמאי, והיא מתהדרת באוכלוסייה של 1,000,000 תושבים. מעטים זרים שמצליחים להגיע לעיר הצפונית הקוסמופוליטית הזו, אך מי שכן מוצא תערובת מסקרנת של חנויות ובתי קפה מתוחכמים, שדרות מרופדות עצים, רחובות מפותלים בטבע, כנסיות ביזנטיות והריסות רומאיות.
במהלך השלטון העות'מאני, סלוניקי הפכה למעוז של "בית הספר היווני" - מאמץ מחתרתי לאומי לשמור על הישרדות השפה והספרות היוונית. סלוניקי, הבית של שתי אוניברסיטאות, אחד המוזיאונים הארכיאולוגיים הטובים ביותר ביוון ושלל גלריות וארגוני תרבות, משמש כיום כמרכז אקדמי ותרבותי בצפון יוון כיום.
מטלוניקי, מטיילים יכולים לחקור את מקדוניה, שטח הטרקינג הקודם של אלכסנדר מוקדון: לצאת לטיול יום קל לחורבות פלה העתיקה; בקר בקהילה הנזירית של הר. אתוס (לגברים בלבד); או סיכון למחוז האגם התיירים לעיתים רחוקות, תחוב לגבול אלבניה, בגלל נופים שמתחרים בהרי האלפים השוויצרים.