עיר הבירה של זימבבואה הרארה היא ילד פוסטר מטרופוליטי לשגשוג זימבבואה שלאחר העצמאות. מאז שהאומה זכתה לחופש בשנת 1980, הראר, עם אוכלוסייתה מונה 680,000, הפכה ממאחז קולוניאלי למטרופולין בירה, עם קומות גדולות מודרניות נוצצות, חנויות מערביות, והמון אנשי עסקים ותיירים.
הרבה על העיר נראית חדשה; אפילו שמה הוא שינוי גדול מסליסבורי, המוניקר הבריטי שהעניק לעיירה כאשר ססיל רודוס תבע את המדינה והעיירה עבור אנגליה בשנת 1890. האזור היה ידוע בשם הרארה כששלטה על ידי ראש העיר נהארא של הסקי. באותה תקופה לא היה שם הרבה; חברת דרום אפריקה הבריטית (BSAC) בנתה את הקהילה כבסיס לכריית זהב בעמק זמבזי; אף כי המחצבה הנוצצת מעולם לא השתלמה כצפוי, סליסבורי הפכה למרכז המסחר והתעשייה.
חלק גדול מהשאריות הקולוניאליות נמחק מעל פני העיר - אפילו שמות הרחובות שונו כדי לשקף את חזרת השלטון האפריקני. עם זאת, נותרו ציוני דרך בריטיים רבים, מהקתדרלה האנגליקנית, שנבנתה בין השנים 1913 - 1963, ועד למוזיאון המלכה ויקטוריה, עם תערוכות הטבע ההיסטוריות שלה.
הרארה היא עיר נקייה ותוססת עם שווה לראות בה; המבקרים גם מקדישים זמן לטייל בגני הרארה ולקלוט את המבנים ההיסטוריים לאורך רחוב רוברט מוגאבה. אונה באופן מודרני יותר, ניתן למצוא את הזהב שאליו חיפשו הבריטים, לפחות בעומק העור, במלון שרתון ובמרכז הכנסים הבינלאומי הרארה, שם כל מה החלונות (כהים) לגופי (מוזהבים) הם עם ברק מוזהב.
אולי האטרקציה המרשימה ביותר של העיר היא הגלריה הלאומית של זימבבואה, המציגה את פסלי האבן המפורסמים בעולם של ג'וראם נינגה ופסלי שונה של טנגנג'ה. הגלריה מציגה גם מגוון רחב של אמנות אפריקאית מרחבי היבשת. בצד הקצב יותר למעלה, ניתן ליהנות מסצנת המוזיקה המפורסמת בזימבבואה במספר מועדוני הרארה.
מעבר למרכז העיר הרארה, האטרקציות כוללות את הדומבאשה (ציורי סלע עתיקים), אזור הפנאי של אגם צ'ייברו, ומגוון פארקי משחקים עם safarilges. מדרום יצאו המטיילים לחורבות זימבבואה הגדולה, שרידי תרבות קדומה שנשמרים כאתר מורשת עולמית.